אז למה בכלל צריך את זה?

כבר שמעתם שביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר בראשון בעולם, מתיימר להיות הכסף של העתיד. שמעתם שבניגוד לכסף המוכר לנו, כגון שקלים חדשים – שאותם ממשלת ישראל מנפיקה, אנו מחזיקים כשטרות או בחשבון בנק, ומשלמים באמצעותם במזומן או כרטיס אשראי וכדומה – הביטקוינים נוצרים באופן חישובי ברשת שיתופית, וכל אחד יכול לאחסן אותם אצלו על המחשב. בוודאי שאלתם את עצמכם, "למה"? מה לא טוב לנו במערכות הקיימות, שבגללו נרצה משהו כמו ביטקוין?

ייתכן גם כי שמעתם מאפיין אחד או שניים של ביטקוין, העשויים להיתפס כיתרון עבור אנשים מסוימים. אולי החלטתם שאין מדובר בעניין משמעותי כל-כך, או שהוא בכלל לא רלוונטי עבורכם.

האמת היא שביטקוין מהווה מהפכה של ממש בדרך בה אנחנו חושבים על כסף. ההבדלים בין אופן הפעולה של המערכת הבנקאית הקיימת לבין ביטקוין מרובים, וכמעט בכל מאפיין ביטקוין הוא בעל יתרון מובהק. המסקנה המתבקשת היא שבמקרה הגרוע, ביטקוין מסוגל להיות אלטרנטיבה בת-קיימא למערכת הקיימת, שתיכנס לשימוש עבור אותם צרכים בהם היתרונות בולטים במיוחד, ובמקרה הטוב ביטקוין יחליף את המערכת הקיימת כליל. הדרך היחידה להבין את היקף היתרונות שיש לביטקוין להציע, היא למנות אותם.

  1. בניגוד לכסף מזומן, ניתן להעביר ביטקוין מיידית ובקלות לכל אדם בעולם דרך האינטרנט. ובניגוד להעברות כספים באמצעות בנקים, כרטיסי אשראי או PayPal, העברת ביטקוין כרוכה בעמלות מזעריות בלבד. בנקים גובים עשרות דולרים עבור העברות בינלאומיות והן עשויות לקחת ימים. כרטיסי אשראי ו-PayPal גובים מהמוכר עמלות בסביבות 3% פלוס 30 סנט. העמלה הזאת תגולם במחיר הסופי ללקוח – אם עסק מקבל תשלום בביטקוין הוא יכול לדרוש מחיר נמוך יותר ולהישאר רווחי באותה המידה.
  2. בכרטיסי אשראי ו-PayPal קל למדי לבצע ביטול תשלום, הקרוי chargeback, בעיקר כשמדובר במכירת מוצרים דיגיטליים. מוכרים יודעים שחלק מההכנסות שלהם יבוטלו שלא כדין, ואת ההפסדים מכך הם מגלמים במחירים. עם ביטקוין הדבר אינו אפשרי – ברגע שהעברה בוצעה, אין גורם המוסמך לבטל אותה. (קיימים מנגנונים המאפשרים בכל זאת להגן על הקונה מפני הונאה מצד המוכר, ולכן אין בכך חיסרון). מכאן שבאמצעות ביטקוין ניתן להציע מוצרים במחיר נמוך יותר.
  3. ביטקוין הוא מטבע בינלאומי (מה שקשה מאד להשיג ללא ביזור, כי אחרת תתעורר מחלוקת מי ישלוט בו). בתור שכך היציבות הפוטנציאלית שלו גדולה מאד מכיוון שהוא מושפע מהשימוש בו בכל העולם ולא במדינה מסוימת. בנוסף, אין צורך להמיר אותו למטבע מקומי (מה שכרוך בעמלות ובטרחה) עבור תיירות וקניות באינטרנט. לדוגמה, PayPal גובים עמלה של כ-3% עבור המרה, בנוסף לכל שאר העמלות.
  4. קל מאד לקבל תשלומי ביטקוין. אדם שכבר משתמש בביטקוין ומעוניין לקבל תשלום מגורם אחר צריך רק למסור לו אחת מ"כתובות הביטקוין" שלו, (מחרוזת אותיות שנראית למשל כך: 1A1zP1eP5QGefi2DMPTfTL5SLmv7DivfNa), והצד השני יכול לבצע העברה במספר לחיצות במחשב. אין בעיית אבטחה במסירת מידע זה. הדבר מועיל במיוחד עבור אנשים פרטיים ופרילנסרים שאין להם גישה למערכת סליקת אשראי, וכן לארגונים מכל הגדלים המסוגלים לאסוף תרומות בפשטות ע"י פרסום כתובת.
  5. היעדר העמלות מאפשר העברות בסכומים קטנים מאד (microtransactions) ובכך פותח מודלים עסקיים שלא היו אפשריים אחרת, כגון תרומות קטנות, תשלומים סמליים על תוכן או על פעילות חברתית, תשלומים עבור משאבי מחשוב מבוזר וכו'.
  6. הביטקוין צפוי לשמור על הערך שלו ובטווח הארוך לא לסבול מאינפלציה. זאת מכיוון שתהליך ההנפקה מבוסס על פרוטוקול הקובע חסם ידוע מראש על סך כל המטבעות. לעומתו, מטבעות המונפקים ע"י ממשלות נוטים לאבד מערכם ככל שיותר כסף מודפס. תיאוריות כלכליות שונות מביעות דעות שונות עד כמה הדבר רצוי, אך מה שבטוח הוא: במקרה הגרוע, הממשלה תיכשל בקביעת המדיניות ויווצר מצב של היפר-אינפלציה וקריסת המטבע. במקרה הטוב, אדם שעבד והרוויח שכר הנקוב בשקלים, אינו מסוגל באמת לחסוך לטווח ארוך בצורת שקלים בגלל אובדן הערך הריאלי שלהם.
  7. לתשתית הביטקוין אין "נקודת כישלון יחידה", כלומר גורם כלשהו שתקלה בו גורמת להשבתה. תקלות טכניות, או חלילה, קריסה עסקית, של בנקים וכדומה יגרמו להפסקת זמינות השירות. זאת להבדיל מביטקוין שבו המערכת עובדת כל עוד לא נופלים כל רבבות המחשבים הבלתי-תלויים המעורבים בה.
  8. בשביל לבצע תשלום בכרטיס אשראי, הכרחי ומספיק למסור את פרטי הכרטיס. מכאן שמקבל התשלום יוכל מעתה להתחזות לבעל הכרטיס ולבצע תשלום בעצמו. תשלום ביטקוין מבוצע ע"י חתימה דיגיטלית שאינה דורשת מסירת פרטים סודיים.
  9. באמצעי תשלום רבים קיימת אפשרות למחלוקת בין הצדדים האם התשלום התבצע או לא, כאשר לעיתים צד אחד שילם והצד השני לא קיבל את התשלום, וקשה לברר מה בדיוק קרה. בביטקוין קיים רישום פסאודונימי (כלומר, מבוסס על כתובות שרירותיות ולא על זהויות) פומבי של כל ההעברות וכך כל צד יכול לוודא באופן חד-משמעי אם ההעברה התבצעה.
  10. יש מדינות שהכלכלה שלהם אינה חזקה מספיק בשביל להצדיק מטבע משל עצמם. עבורן השימוש בביטקוין (כשיתבסס) יכול להעניק שילוב של עצמאות ויציבות. נובע מכך שגם למדינות מפותחות יהיה שימוש בסיסי במטבע עבור מגעים עם מדינות אלה.
  11. איכות השירות הניתן ע"י מוסדות כספיים שונים אינה תמיד משביעת רצון. לעתים קרובות עבודה מול בנקים כרוכה בטרטורים, סחבת וטעויות. חלק מהבעיה נעוץ בחוסר תחרותיות, הנובע ממחסום כניסה גבוה ומתלות בספק מסוים (vendor lock-in). עם ביטקוין השימוש בבנקים אופציונלי ואדם מסוגל לשלוט באופן ישיר בתנועות בכספיו. ייתכנו בהחלט שירותים המספקים ערך מוסף מעבר למה שרשת הביטקוין הגולמית מציעה, אך אלה יהיו ממוקדים יותר, קלילים יותר ומבוססים על פלטפורמה גמישה המאפשרת לבחור את הספק המתאים ביותר.
  12. פרוטוקול הביטקוין תומך בפעולות יותר מתקדמות מאשר העברה פשוטה מאדם לאדם, שקצרה היריעה מלהסבירן כאן לעומק. בנוסף לאפשרויות אבטחה והגנה מפני הונאות ואובדן, ניתן להשתמש בו לקניין פיזי חכם, הסכמי ערבות למוצרים ציבוריים, נכסים דיגיטליים ועוד. כמו כן נגזרות של ביטקוין כמו שםקוין (Namecoin) מאפשרות תשתית מבוזרת לשמות דומיין באינטרנט, והתשתית של ביטקוין מאפשרת אימות קיום מידע בזמן נתון בעבר.
  13. ניתן להשתמש בביטקוין באופן אנונימי למדי. כך קל יותר לשמור על פרטיות ולמנוע חשיפת פרטים לגבי הרגלי הקניות שלכם למי שהדבר אינו נוגע לו.
  14. עם ביטקוין קל יותר לבצע דברים "שנויים במחלוקת" כגון הימורים, תרומות לויקיליקס וכדומה, ובכך למעשה קיים לציבור כוח להצביע בארנק אילו מוסכמות אינן צודקות בעיניו.

חשוב להבין שאלה הם מאפיינים הטבועים בביטקוין עצמו, אך הדרך בה הם באים לידי ביטוי תלויה בסביבה בה הוא נמצא. כל עוד ביטקוין בחיתוליו והשימוש בו אינו נפוץ, כוח הקנייה של כל ביטקוין סובל מתנודתיות גבוהה (מה שיוצר סיכון באחזקת ביטקוינים לאורך זמן) והנזילות שלו נמוכה. כמו כן דרושה תשתית תוכנה כדי למצות את הפוטנציאל עד תום, במיוחד בכל הנוגע לנוחות השימוש. המסר הוא שאם מהפכת הביטקוין תצלח היא תהווה שינוי חיובי בעולם, ויש טעם לפעול כדי להביא את אותו עולם בו נוכל להנות מכל היתרונות שיש לביטקוין להציע.