קופל נגד רשות המיסים – ביטקוין הוא מטבע או נכס?
לאחרונה פורסם פסק דין, של השופט שמואל בורנשטיין בתיק נועם קופל נגד פקיד שומה רחובות.
קופל טען כי ביטקוין הוא מטבע, ולפיכך הוא פטור מתשלום מס רווחי הון על ביטקוינים שמכר בשער גבוה יותר משקנה אותם. השופט פסל את הטענה, וקבע שביטקוין הוא נכס ולפיכך חייב בתשלום מס רווחי הון.
פסיקה זו אינה מפתיעה. אכן, אם מסתכלים על לשון החוק (אך לא רוח החוק), יש בסיס לטענה שביטקוין אינו תואם את הגדרת המושג "מטבע" המופיעה בו. זה אומר, כמובן, שהבעיה היא בחוק, ויש לשנות אותו. החוק מבוסס על תפיסה כלכלית שהיתה אולי נכונה לפני עשרות שנים, אך אינה תואמת את העידן המודרני, והגיע הזמן לשבור את הגלגל.
מה אומר החוק כיום?
השופט התייחס לשני מאפיינים למטבע המוגדרים בחוק. אחד הוא שמטבע אמור להיות "שטרות או מעות", כלומר עצם מוחשי כלשהו. הגדרה זו אנכרוניסטית לחלוטין ואינה עומדת במבחן המציאות גם עבור מטבעות שאין עליהם עוררין, כגון שקלים ודולרים. רוב המטבעות כיום הם ייצוג דיגיטלי במחשבי הבנקים ותו לא. ככל שמתקדמת הטכנולוגיה, כך יהיה שימוש גובר בייצוג דיגיטלי למטבעות מסורתיים, וכן במטבעות שהם דיגיטליים במהותם, כגון ביטקוין.
זאת ועוד, גם אם נתעקש שיהיה למטבע ייצוג מוחשי כלשהו, הרי שגם עבור ביטקוין, קיימים ארנקי נייר, ארנקי חומרה, מטבעות וכרטיסים (כמו מטבעות הביטקוין הפיזיים של קסיישוס).
המאפיין השני הוא שמטבע, אם הוא אינו השקל החדש שהוא ההילך החוקי של ישראל, חייב להיות הילך חוקי של מדינה כלשהי. גם הגדרה הזו נעוצה בתפיסה המיושנת שמטבע חייב להיות בשליטת מדינה כלשהי. ההמצאה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים, שאינם בשליטת מדינה או כל גוף אחר, משנה את התפיסה הזו, וגם החוק צריך להשתנות בהתאם. אין מה לצפות שביטקוין יהיה הילך חוקי – המשמעות המובהקת ביותר של "הילך חוקי" הוא מטבע שקיימת חובה לקבל פירעון חוב באמצעותו. זהו מושג הלקוח מעולם הכפיה, ומקומו לא יכירנו בביטקוין, שהשימוש בו מבוסס על בחירה.
מה הוא ביטקוין באמת?
השופט ניסה לטעון שגם לפי רוח החוק ומשמעות המושג "מטבע", ביטקוין איננו עומד בקריטריונים.
אין זה סוד שהשימוש בביטקוין בפועל כאמצעי תשלום אינו רחב כפי שהיינו רוצים. עם זאת, היה ראוי שהשופט ייתן משקל רב יותר למהות של ביטקוין ולפוטנציאל העתידי שלו, ולא רק למצב כיום. וכמובן, לביטקוין כל התכונות הדרושות כדי להצטיין בעתיד בכל התפקידים הקלאסיים של כסף, שהשופט ציין – אמצעי סחר חליפין, אוגר ערך ויחידה חשבונאית.
גם כיום, המצב אינו עגום כפי שהוא עשוי להישמע. השופט הזכיר את העומסים ברשת הביטקוין ואת גובה עמלות הפעולה. חשוב לזכור שעומסים אלה הם ראיה לפופולאריות של ביטקוין והביקוש לשימוש בו. ככל הנראה רוב הטרנסאקציות קשורות במסחר ספקולטיבי, אבל גם בשימוש יסודי יש גידול. כמובן, ככל שהעומס ברשת מהווה מכשול לשימוש בביטקוין, הוא ייפתר באמצעות הטמעת טכנולוגיות חדשות, ובראשן רשת הברק (Lightning Network).
הוזכרה (והושמצה) רשימת העסקים המקבלים ביטקוין המופיעה באתר האיגוד. אינני יודע מתי נלקחה הרשימה ואילו עסקים נדגמו. יש הרבה תחלופה, עסקים חדשים מקבלים ביטקוין, ועסקים ותיקים נסגרים או מפסיקים לקבל. אנו עוברים תקופתית על הרשימה ומוודאים שהעסקים המופיעים בה עדיין מכבדים ביטקוין, ומעדכנים לפי הצורך.
הצצה לעתיד
בשביל לקדם פיתרון למצב כיום, המוביל לפסקי דין כמו זה, דרוש שינוי חקיקה. אנו מקדמים בימים אלה מספר הצעות חוק, ביניהן הצעה טקטית לשנות את צורת הדיווח על פעילות בביטקוין וכך להקל על השימוש בו, והצעה אסטרטגית שמטרתה לשנות את הדרך בו ביטקוין ומטבעות דומים לו נתפשים, ולהכיר בהם כמטבע. שינוי מהותי כזה יצריך, ככל הנראה, מהלכים ארוכי-טווח וועדות מיוחדות בכנסת שתדונה בנושא על כל היבטיו.
כדי שמהלכים אלו יצליחו, גם קהילת הביטקוין צריכה לתת יד. הנכונות של הגופים הרגולטוריים לתמוך ולהכיר בשימוש בביטקוין כמטבע, תלויה במידה רבה ברמת השימוש בו ככזה. גם ברמה האישית יש סיבות טובות לשלם בביטקוין; וברמה הציבורית, אם כולנו נבחר בכל הזדמנות אפשרית להעדיף עסקים המקבלים תשלום בביטקוין, נוכל לקרב את היום בו הרגולציה תניח לביטקוין לממש את המטרה שלשמה הוא נועד.