אתר איגוד הביטקוין הישראלי

  • Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Pinterest

איגוד הביטקוין הישראלי

סיכונים אפשריים בקניית ביטקוין

ינואר 12, 2013 8:43 am 11 תגובות ripper234

לאחר הסקירה הלא אובייקטיבית שכתבתי על למה (לדעתי) כדאי לקנות ביטקוין (חלק 1 וחלק 2), ולאחר שנשאלתי על כך, רציתי לכתוב מאמר שמסביר דווקא את הנקודות הפחות חיוביות – את הסיכונים האפשריים העומדים בפני המשקיע בביטקוין.

הרבה מהסיכונים הנסקרים כאן (ועוד) ניתן למצוא בהרחבה במאמר Weaknesses בוויקי (אנגלית) – כאן בחרתי להתמקד בסיכונים המהותיים ביותר לדעתי. חילקתי את הסיכונים ל-3 קטגוריות – גבוה, בינוני, ונמוך, כאשר דירוג הסיכון נשאר בכוונה מעורפל, והוא כמובן סובייקטיבי לחלוטין. יש שיחלקו על הערכת הסיכון שאני נותן לתרחישים שונים, וזה לגיטימי.

סיכון גבוה – (ניתן לפתור אם המשתמש נזהר)

  1. אבדן ארנק – אם משתמש בביטקוין לא שומר על הארנק שלו בצורה ראויה, וקורה משהו רע למחשב שלו / דיסק ה-USB שבו הוא מחזיק עותק של הארנק, אז הביטקוין שלו יעלמו.
    דרך פיתרון: שמירת עותק של הארנק ב-dropbox או באמצעי גיבוי online אחר, מוצפן עם סיסמה חזקה מאוד. יש להקפיד לבחור סיסמה מספיק חזקה מחד, אבל כזאת שתזכרו מאידך. אם הסיסמה מסובכת מדי, ייתכן ותתפתו לשמור אותה רק על פיסת נייר, שאם תלך לאיבוד ייאבדו גם הביטקוין שלכם. לחילופין, אולי תשמרו את הסיסמה במחשב חשוף להאקרים או במייל, וגם אז תפקירו את בטחונה. הנושא "איך בוחרים סיסמה טובה" הוא מחוץ לנושא מאמר זה, אולם ניתן למצוא כמה טיפים כאן.
  2. גניבת ארנק ע"י רוגלה – אם במחשב/ים בהם ניגשים לביטקוין מותקנת גם רוגלה שמטרתה לגנוב ביטקוין, היא תוכל להעביר את כל הביטקוין שלכם לארנק שלה. לא ניתן לבצע "undo" לפעולה זו.
    דרך פיתרון: עבור סכומים קטנים יחסית, כנראה שהסיכון לכך נמוך. החל מסכום מסויים, כדאי להחזיק מחשב ייעודי שעליו מותקנת רק מערכת ההפעלה (רצוי לינוקס) ולא מותקנות שום תוכנות לא חוקיות או חשודות (עדיף מינימום תוכנות). ניתן לעיתים גם להשתמש באמצעי אבטחה משני (מספר שירותים תומכים בהתקן חומרה בשם YubiKey, כך שההתקן נדרש פיסית בשביל לבצע פעולות).
  3. אבדן פרטיות: חשוב להבין שביטקוין הוא פרוטוקול "חצי אנונומי", ולא אנונימי לגמרי. כל עסקאות הביטקוין פומביות לגמרי – אבל הן אינן מקושרות לזהות בעולם האמיתי. אם כתובת X שלחה לכתובת Y סכום של Z ביטקוין, כולם רואים את זה. אם כתובת Y פורסמה בפורום ככתובת תרומה של אדם/ארגון מסויים, כולם יכולים לראות את על הכספים שעברו דרך כתובת Y, וגם לחקור כתובות הקשורות אליה.
    דרך פיתרון: אם מפרסמים כתובות ביטקוין בערוצים פומביים, להקפיד להשתמש בארנק נפרד שייועד למטרה זו, ואינו מקושר בשום צורה לארנק הפומבי שלכם. לפרנואידים ניתן להשתמש ב-Tor כעוד אמצעי לשמירה על אנונימיות ברשת.

סיכון בינוני

  1. סיכון צד נגדי – ייתכן שבן-אדם ממנו אתם קונים ביטקוין, או אתר שבו אתם מפקידים ביטקוין, לא יספק את הסחורה וייעלם. בקניית ביטקוין, הקפידו להעביר כסף רק לאנשים או גופים מוכרים, או לעשות את חילופי הכסף-ביטקוין סימולטניים (למשל לקבוע להיפגש בבית קפה, ולבקש העברת ביטקוין במקום). לא תמיד ניתן להתעקש על סימולטניות (למשל, בהעברת כסף לגורם בחו"ל כגון Mt. Gox). בכל מקרה, בעבודה עם אתרים המקבלים ביטקוין, חשוב להבין מהם תנאי השירות (למשל ב-Mt. Gox, קיימת בחשבון הגבלה על כמות הכסף שניתן למשוך ממנו, הגבלה המוסרת רק לאחר ביצוע אימות נתונים פורמלי). כמו כן, בארנקי רשת, יש לוודא שעומדת מאחורי האתר חברה רצינית שלא תעלם ותברח עם הכסף (ראה תקרית MyBitcoin ב-2011). ארנק רשת שעבורו סכנה זו פחותה עד אפסית הינו blockchain.info.
  2. אבדן עניין -יכול להיות שהעולם יפסיק להתעניין בביטקוין, יהיו פחות משתמשים, והערך ירד במידה כלשהי (תיאורטית אפילו לאפס).
  3. ביצועי הרשת – יכול להיות שדווקא המון אנשים חדשים יתחילו להשתמש בזה, אבל רשת הביטקוין לא תעמוד בעומס התעבורה. למעוניינים, הנה מאמר טכני על בעייות ופתרונות אפשריים.
  4. אבטחה נמוכה מדי ברשת הביטקוין, הנובעת ממבנה תמריצים שגוי – מבנה העמלות בביטקוין עדיין לא סגור עד הסוף. העמלה שמישהו משלם על העברה של ביטקוין נתונה לבחירתו (והיא אופציונלית). העמלה מגיעיה ל"כורים" שמאבטחים את הרשת. היום, הכורים האלה מקבלים תמריץ נוסף בצורת 25 ביטקוין כל עשר דקות (מפוזר על פני כל הכורים בעולם), כאשר התמריץ הזה יורד פי שתיים כל ארבע שנים. התיאוריה היא שבעתיד הרחוק, כשהתמריץ יהיה קרוב לאפס, העמלות מהעסקאות יהיו מספיקות כדי לתמרץ אותם לכרות וכך לאבטח את הרשת – ואולם, ייתכן שתיווצר כאן בעייה של טרגדיה של נחלת הכלל, כך שהתמריץ האישי לכרות יהיה קטן מדי, וכך מעט מדי כורים יכרו והרשת תהיה קלה מדי להתקפה. יש כמה כיווני מחשבה על איך לפתור את בעיה זו.

סיכון נמוך

  1. סיכון חוקי – ייתכן שממשלות רבות בעולם המערבי יחליטו לאסור חוקית כל שימוש בביטקוין. דווקא סיכון זה מפחיד יותר אנשים, והרבה אנשים יעריכו סיכון זה כגבוה יותר. ואולם, אני טוען שבשנת 2013 והלאה, אחרי שחוקים מגבילים כגון SOPA ו-PIPA, שמאחוריהם עמדו גופים כלכליים ופוליטים עצומים, נדחו ברוב קולות – רוב מוחלט של הממשלות המערביות פשוט לא יוכלו, מבחינה פוליטית, לאסור על השימוש בביטקוין. העברת ביטקוין הינה בבסיסה העברה של מידע מאדם אחד לשני ולהערכתי עומדת בקריטריונים של חופש הדיבור. למרות האינטרסים העצומים הערוכים כנגד ביטקוין, לדעתי קיים סיכון נמוך בלבד שביטקוין יאסר באחוז משמעותי של מדינות מערביות. כדי שביטקוין יצליח, לא חייב כל העולם להשתמש בו, אלא מספיקה מסה קריטית של משתמשים ומדינות.
  2. התקפות כנגד רשת הביטקוין – ייתכן שממשלות/בנקים/גורמים אינטרסנטיים אחרים יחליטו להתקיף את רשת הביטקוין עצמה. ניתן לבצע התקפות כאלה על ידי רכישת כמות גדולה של ציוד מחשב (צריך להשיג יותר כוח חישוב מכל רשת הביטקוין הלגיטימית), וביצוע התקפת 51% (התקפה כזאת יקרה מאוד לביצוע, והקושי לבצע אותה יעלה ככל שביטקוין יתבסס יותר). סיבה נוספת שאני מקטלג סיכון זה כ"נמוך", היא שארגון עם מספיק משאבים בשביל לבצע התקפה כזאת, יכול ככל הנראה להרוויח יותר כסף ע"י הפניית משאבים אלה לכריית ביטקוין – כך שאינטרס כלכלי גרידה כנראה אינו תמריץ מספיק לביצוע התקפה (זה כמובן לא שולל את האפשרות שממשלה או קבוצה של ממשלות יחליטו לבצע התקפה כזו).
  3. כשלי אבטחה בפרוטוקול – אולי ייתגלו בעיות אבטחה מהותיות בפרוטוקול, או התפתחות חדשה בתחום הקריפטוגרפיה שתשבור את הפרוטוקול.  סיכון זה גם הוא נמוך – פרוקטול הביטקוין הינו פתוח לגמרי, ועבר ביקורת לאורך שנים ע"י טובי מומחי האבטחה בעולם. במידת הצורך (באם יהיו התפתחויות קריפטוגרפיות רלוונטיות), ניתן לבצע שינויים מסויימים בפרוטוקול כדי להתגבר על כך.

 

כרגיל, האמור למעלה מהווה את דעתי האישית בלבד, וחובה עליכם לבצע הערכת סיכון משלכם לפני ביצוע כל השקעה או פעולה במטבע.

« הקודם
הבא »
11 תגובות
  1. שי כהן ינואר 12, 2013 בשעה 8:57 am הגב

    תודה על סקירה מעניינת

    הופתעתי שלא התייחסת למגמת הריכוזיות הגבוהה בשירותים המשלימים של המערכת. אחוז אדיר מהביטקוינס הקיימים נמצאים בשירותי רשת, 80% מהחליפין מתבצעים במערכת אחת ועוד.
    נפילות בסגנון שראינו ב2011 עוד צפויות – בטווח הארוך די בוודאות, ככל שהמערכת משמרת מוקדים ריכוזיים כאלו

    בנוסף, קיים הסיכון של ניצול לרעה בידי בעלי שליטה במוקדים כאלו, שיוכלו לחתוך חלק גדול יותר מהראוי מהעסקאות ו/או ליצור מניפולציות בערך המטבע לטובת אינטרסים צרים.

  2. ripper234 ינואר 12, 2013 בשעה 9:06 am הגב

    תודה על התגובה המעניינת 🙂

    אני לא רואה את מה שציינת כסיכונים מהותיים. ניתן לבצע מניפולציות, ויש ריכוזיות, אבל שתי בעיות אלה צפויות לרדת עם הזמן.

    הריכוזיות ככל הנראה תהיה פחותה מהריכוזיות בשוק הבנקאות והכלכלה הקיימת, פשוט בגלל שיותר קל להתחרות (חוסר ברגולציה). כמובן שיש השפעות רשת (Network Effects), כך שכאשר כל לקוח בוחר באיזה שירותים להשתמש, הוא נוטה להעדיף את השירותים הגדולים … אבל זאת לא בעייה ספציפית בביטקוין. האקוסיסטם הקיים עדיין לא מבוזר מספיק, אבל אני לא רואה סכנה שזה יישאר כך גם בעוד 5-10 שנים.

    נפילות ומניפולציות בשוק עוד ייתרחשו גם בעתיד, וצריך להיזהר מפני השקעה לטווח קצר / daytrading – בכלל, מי שחושב שהוא יכול לנבא את השוק בטווח הקצר ככל הנראה שוגה באשליות. לטווח הארוך, מניפולציות כאלה פחות משפיעות, וילכו ויפחתו ככל ששווי השוק (Market Cap) של ביטקוין יעלה.

  3. אימייל ינואר 13, 2013 בשעה 2:02 am הגב

    להלן המדריך שכתבתי לצורך הקטנת הסיכון ואימות הארנק לצורך מסחר OTC

    http://www.חצס.com/?p=1898

    נ.ב: האתר לא מאפשר הזנת כתובות מייל בעברית!

  4. אורן ינואר 16, 2013 בשעה 9:37 am הגב

    לגבי התקפה כנגד רשת הביטקוין: https://www.privateinternetaccess.com/blog/2012/03/bitcoin-war-the-first-real-threat-to-bitcoin/
    כבר בשנה שעברה נעשה מהלך על ידי גוף לא ידוע. 15 אחוזים מכלל כוח המחשוב שבו נעשה שימוש לכריית מטבעות משוייך לכתובת IP מסויימת. סביר להניח שזו ממשלה או קבוצת אנשים עם אינטרסים לא ברורים.
    אבל זה מראה שיש סבירות גבוהה שדברים קורים מתחת לפני השטח – ייתכן שבמטרה להפיל את המטבע, או פשוט לתפוס שליטה בו.

  5. ripper234 ינואר 16, 2013 בשעה 10:38 am הגב

    אורן – לך תדע איך לפרש את זה. יכול להיות שזאת התקפה, יכול להיות שזה סתם miner שבודק חומרה חדשה. ככל שהרשת תהיה יותר חזקה (כשווי הביטקוין, ובמקביל חוזק החומרה יעלה), יעלה יותר כסף לבצע התקפות.

    אפשרות מעניינת שעולה במאמר היא שזאת פשוט בוטנט שלא רוצה לתקשר את כל העסקאות לכורים שלה כל פעם, כי זה יותר טרחה מתועלת עבורה (במרץ 2012 שווי העמלות על העסקאות היה נמוך יחסית בהשוואה להיום). בוטנטים בכל מקרה יהיו לא רלוונטיים לכריית ביטקוין בקרוב, בעידן ה-ASICs.

  6. רפאל פרטוש מרץ 27, 2013 בשעה 10:12 am הגב

    שלום וחג חירות שמח לכל הקהילה.
    אני סקרן ומאוד מתרשם שהמטבע החדש הוא האפיק הנכון . אין לי עניין להציב כסף ככלל כנושא עקרי בחיי על כל המשתמע בהשקעת זמן , בוודאי ללימוד ווהכרת שוק הכספים בכלל .
    ומכאן השאלה / הרהורים ובקשת משוב – משתמשי המטבע החדש נמנים על חתך מאוד צר באוכלוסייה הווירטואלית בפרט ובכלל. איזו בשורה הם מביאים לעולם חדש ? חוצה גבולות , לאומים ותרבויות ?
    אני ורבים כמוני / כמוכם רוצים להפחית ולבער בכלל את הזליגה של האנרגייה ( מסים , עמלות וודאי הונאות ) למומחים וגופים גדולים שנהנים מיתרון והכנסה פאסיבית ע"ח החיים ?
    אני מעוניין לרכוש ולהמיר את היש שלי יותר ויותר למטבע החדש- איך מצטרפים מבלי להפוך למומחה בכספים ובעיקר בטכנולוגיה ???
    ברכות ותודה
    רפאל

  7. ripper234 מרץ 27, 2013 בשעה 7:58 pm הגב

    נשמע שהתגובה הזאת לא בהכרח רלוונטית למאמר הזה ספציפית, ואני רואה שכבר התחלת דיון בנושא בפורום – אז אפשר להמשיך שם.

  8. הביטקוין - בועה מסוכנת או מטבע העתיד? • מחאת הדיור אפריל 10, 2013 בשעה 4:07 pm הגב

    […] כמו בכל השקעה, יש גם סכנות נוספות, בסבירות נמוכה אמנם, אבל כאלה שיכולות להפיל מטבעות מהסוג של ביטקוין בכל עת: עצם זה שהביטקוין הוא מטבע חדש גם בזמן החיים שלו וגם בתפיסתו -הוא מעורר חשד אצל המשקיעים וחשד מגביר את חוסר האמון. אמון זה בעיקר מה שמעניק לו את כל ערכו היום (בנוסף לחשמל המושקע לייצורו). לכן כל חשד קטן עלול להפוך במהרה במערכת הביטקוין לאבדן אמון גדול, ומכאן לנפילה. החששות יכולים לנוע ממתקפה או שמועה על התקפה מאורגנת על המערכת, למרות שבשל חוסר כדאיות כלכלית והעלות הגבוהה של המהלך, הסיכוי שהוא יתבצע נמוך, ועד החלטה של ממשלות לאסור על השימוש בו,למרות שסיכוי זה הולך ופוחת ככל שהביטקוין נכנס למיינסטרים. חשוב לזכור שאין היום אף גורם כמו בנק מרכזי שמגבה את הביטקוין ומבצע עליו מניפולציות כדי לשמור על יציבותו. זה אמנם מהווה יתרון גדול למתנגדים להתערבות הבנקים המרכזיים במסחר. זה מהווה יתרון גדול גם עבור משקיעים כי אין מה שמונע מהביטקוין לטוס למעלה כמו שראינו, אבל מצד שני זו יכולה להפוך ברגע אחד להיות חרב פיפיות שכן אף אחד לא יוכל למנוע ממנו גם לצלול ללא תחתית במקרה של בהלה. שימו לב שרק בחודש האחרון למשל התרסק הביטקוין כבר כמה פעמים ב20-30% ברגע אחד, ואחרי כן התאושש תוך זמן קצר. בהחלט לא השקעה לבעלי לב חלש.דבר חשוב נוסף: כרגע היקף המסחר בביטקוין עדיין מספיק קטן כדי לגרום למשקיעים "כבדים" לגרום לשינויים יחסית גדולים בערכו. מאחר שהחשבונות בביטקוין אנונימיים, קשה לדעת מה היקף המשקיעים הגדולים, ולכן קשה לאמוד את גודל הסיכון הזה. החדשות הטובות הן  שהאפקט של השחקנים הגדולים ילך ויפחת ככל שהיקפי המסחר בביטקוין ילכו ויגדלו.עוד על הסיכונים של הביטקוין שכדאי לקרא עליהם לפני שאתם מחליטים להכנס לעניין תוכלו לקרא כאן. […]

  9. 5 סיבות למה אנחנו בבועה, או סתם אוהבים להשתעשע עם כסף | גיקטיים יולי 18, 2014 בשעה 4:57 pm הגב

    […] מבוזרים ללא רגולציה. וזהו גם החסרון הגדול ביותר שלהם, שגורם ללא מעט פגיעויות וחסרונות: החל במתקפת 51% (כורה 85.214.124.168  למשל שחולש על 15% […]

  10. ביטקוין bitcoin – מטבע וירטואלי | שינוי תודעתי אוגוסט 14, 2014 בשעה 6:57 am הגב

    […] מידע אודות מה זו כרייה של ביטקוין mining   סיכונים אפשריים בקניית ביטקוין […]

  11. ביטקוין bitcoin מטבע וירטואלי יולי 28, 2016 בשעה 11:39 am הגב

    […] מידע אודות מה זו כרייה של ביטקוין mining   סיכונים אפשריים בקניית ביטקוין […]

השארת תגובה

ביטול

מפת אתר
  • דף הבית
  • צור קשר
  • מבוא לביטקוין
  • התחל כאן
  • אודות האיגוד
  • הרצאות ומפגשים
  • צרו קשר – Contact Us
קטגוריות
  • Main (1)
  • Uncategorized (16)
  • אבטחה (9)
  • אלטים (1)
  • בנקאות (5)
  • השקעה בביטקוין (11)
  • חדשות (70)
  • חוק (6)
  • ישראל (11)
  • כללי (60)
  • לקריאה נוספת (2)
  • מתחילים (10)
ארכיון
  • דצמבר 2020 (1)
  • נובמבר 2020 (1)
  • אוקטובר 2020 (1)
  • ספטמבר 2020 (1)
  • יוני 2020 (1)
  • מאי 2020 (2)
  • מרץ 2020 (1)
  • פברואר 2020 (1)
  • דצמבר 2019 (2)
  • יוני 2019 (1)
  • מאי 2019 (1)
  • אפריל 2019 (1)
  • נובמבר 2018 (3)
  • אוגוסט 2018 (1)
  • יוני 2018 (1)
  • מאי 2018 (2)
  • דצמבר 2017 (1)
  • נובמבר 2017 (1)
  • אוקטובר 2017 (1)
  • אוגוסט 2017 (1)
  • יולי 2017 (5)
  • מרץ 2017 (1)
  • פברואר 2017 (1)
  • ינואר 2017 (2)
  • דצמבר 2016 (2)
  • נובמבר 2016 (1)
  • אוגוסט 2016 (1)
  • יולי 2016 (4)
  • מאי 2016 (1)
  • אפריל 2016 (1)
  • מרץ 2016 (2)
  • ינואר 2016 (1)
  • דצמבר 2015 (2)
  • נובמבר 2015 (2)
  • אוקטובר 2015 (2)
  • אוגוסט 2015 (1)
  • יולי 2015 (1)
  • פברואר 2015 (1)
  • ינואר 2015 (2)
  • נובמבר 2014 (2)
  • ספטמבר 2014 (1)
  • אוגוסט 2014 (2)
  • יולי 2014 (3)
  • מאי 2014 (1)
  • מרץ 2014 (4)
  • פברואר 2014 (5)
  • ינואר 2014 (3)
  • דצמבר 2013 (4)
  • נובמבר 2013 (4)
  • אוקטובר 2013 (1)
  • ספטמבר 2013 (1)
  • אוגוסט 2013 (1)
  • יוני 2013 (2)
  • אפריל 2013 (1)
  • מרץ 2013 (5)
  • פברואר 2013 (9)
  • ינואר 2013 (11)
  • דצמבר 2012 (4)
  • נובמבר 2012 (2)
  • אוקטובר 2012 (5)
  • ספטמבר 2012 (2)
  • אוגוסט 2012 (2)
  • יולי 2012 (4)
  • יוני 2012 (2)
  • מאי 2012 (3)
  • אפריל 2012 (9)
  • מרץ 2012 (11)
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס