הרבה אנשים שמעו על כך שביטקוינים נוצרים באמצעות ״כריה״ – אבל מה הכוונה בדיוק בביטוי ״כריית ביטקוין״? במאמר הזה אנסה להסביר בצורה קצרה ופשוטה את הביטוי ״כרייה״ ולתת כלים נוספים ללימוד והעמקה בנושא.
כיוון שביטקוין הוא מטבע דיגיטלי ניתן ״לשכפל״ אותו יחסית בקלות (בדיוק כמו שאפשר לשכפל קובץ). העובדה הזו גורמת לכך שאנשים מסויימים יכולים לנסות לשלוח את אותו הביטקוין לשני מקומות שונים בו זמנית. לדוגמה, נאמר ואני רוכש ממך מוצר ומשלם עליו בביטקוין, ובאותו הזמן בדיוק ״משכפל ושולח״ את אותו הביטקוין לחבר אחר שלי – איך יודעים איזו עסקה קדמה לשניה?
במערכת הבנקאית המוכרת אנחנו סומכים על המחשב הראשי של הבנק שיחליט איזו עסקה קדמה לשניה ולכן לא יכולים לשלוח את אותו השקל לשני אנשים שונים. אבל ביטקוין הוא מטבע מבוזר, אין מי ששולט עליו ולכן צריך למצוא דרך לסדר את העסקאות בלי סמכות מרכזית כמו במקרה של הבנק.
הבעיה הזאת נקראת double spend באנגלית והיא הסיבה העיקרית להמצאת כריית הביטקוין. מטרת העל של כורי הביטקוין היא לקבוע את הסדר שבו יבוצעו העסקאות במערכת. אם ניקח את הדוגמה הקודמת, אז הכורים יחליטו שהעסקה שביצעתי איתך קדמה לעסקה עם החבר האחר ולכן רק העסקה בינינו תאושר. כלומר, כל מה שכורי ביטקוין עושים הוא לסדר עסקאות במערכת אחת אחרי השניה.
אבל כבר אמרנו שאין מישהו אחד ששולט על הביטקוין, אז איך מחליטים מי מהכורים יקבע את סדר העסקאות? פשוט מאוד, עושים סוג של תחרות. כל הכורים מנסים לפתור מערכת משוואות מתמטית מסובכת והראשון שמצליח לפתור מקבל את הזכות להכניס את סדר העסקאות הבא לשרשרת הבלוקים. העסקאות מאוגדות בתוך בלוק והבלוקים מסודרים אחד אחרי השני – על כן השם שרשרת הבלוקים.
שרשרת הבלוקים בעצם מגדירה את סדר העסקאות שבוצעו ברשת הביטקיון מאז שהחל לפעול בשנת 2009.
הכורה שהכניס את הבלוק לשרשרת גם מקבל תגמול כספי בצורת ביטקוינים חדשים שנוצרים במערכת (ככה בעצם ביטקוינים נולדים), וגם את עמלות העסקה שהוצמדו לכל עסקת ביטקוין על ידי השולחים.
כיוון שבשביל לפתור את המוושאה דרוש כח חישובי רב, בדרך כלל לכורים עם המחשבים הכי חזקים יש סיכוי יותר טוב לפתור את המשוואה ראשונים. לעומתם, הכורים הקטנים מתאגדים בקבוצות הידועות כבריכות כרייה (באנגלית mining pools) ומשתמשים בכח החישוב המשותף שלהם. כך גם הכורים הקטנים מסוגלים להתמודד עם החישובים המסובכים – במידה ויצליחו לכרות את הבלוק יתוגמל כל אחד מהכורים בבריכה בחלק היחסי של הכח החישובי שהוא תרם.
חשוב לדעת שכל אחד יכול לכרות ביטקוין ולעזור בבניית השרשרת אבל הדבר דורש ציוד מאוד יקר. כיום ישנם מחשבים עוצמתיים אשר נבנו אך ורק לשם כריית ביטקוין. הכורים הבאמת חזקים עולים כמה אלפי דולרים וצריכת החשמל שלהם מאוד גבוהה. לכן, לא תמיד משתלם לכרות ביטקוין, כיוון שעלות הציוד והחשמל עלולים לעבור את סכום הביטקוין שתקבלו בתמורה. בשביל להבין אם כרייה היא אכן עסק משתלם ניתן להשתמש במחשבון כריה.
בנוסף, כל 4 שנים כמות הביטקוינים הניתנת לכורים קטנה בחצי. ב-9 ליולי 2016 קטנה הכמות מ25 ביטקוינים ל12.5 מה שהפך את הכרייה לעוד פחות כדאית. רוב הכורים קיום הם חברות גדולות שממוקמות במקומות בהן עלויות החשמל מאוד נמוכות כך שהן עדיין מסוגלות לייצר רווח. בנוסף, ככל שנוספים יותר כורים לרשת הביטקוין הקושי לכרות גדל ולכן גם הרווח הולך ונשחק לאורך הזמן.
בשורה התחתונה, כרייה היא תחום מאוד תחרותי וקשה לניבוי. הסיבה היא שגם אם היום כורה מסויים מייצר חצי ביטקוין בחודש, לא ניתן לדעת מה יהיה שער המטבע חודש הבא או בכמה יגדל הקושי לכרות. כך שגם אם נכניס את כל הפרמטרים הידועים לנו בתוך מחשבון הכריה עדיין ישארו לנו שני נעלמים עם השפעה מאוד גדולה על הכדאיות שלה.